הלחימה במבצע ״צוק איתן״ ב־ 2014 נמשכה שבועות ארוכים, ואתגרה את העורף הישראלי בכלל ואת תושבי עוטף עזה בפרט. המציאות המורכבת הזאת חייבה הוראת ־ דרך וקבלת החלטות. היא חידדה את אתגר המנהיגות, הפורמלית וזאת שאינה פורמלית, בזמן הלחימה ובמצב החירום המתמשך.
המאמר הזה מציע מפת דרכים למנהיגות איכותית בעת חירום, שמטרתה לסייע להוביל ולהנהיג בתקופות קשות ומאתגרות של משבר. מפת הדרכים מפרטת את ההקשר שבו מתרחש המשבר, את המתחים המרכזיים שבתוכם פועלת המנהיגות ואת היכולות המובילות שמסייעות למנהיג להוביל ולנהל את המשבר בצורה אפקטיבית.
המנהיגות חשובה מאוד במצבי חירום, והיא מרכיב חשוב בחוסן ובהתמודדות עם המצבים האלה. כשמדברים על מנהיגות, הנטייה בדרך כלל היא להתייחס לזאת הפורמלית, הפוליטית והצבאית. לדמות הגדולה שמקבלת החלטו
ת ומובילה, שמסבירה ומתווכת את המציאות לקהל הרחב. אין ספק שמנהיגות כזאת חשובה ביותר, אך ראוי להתייחס בנוסף למנהיגות בהגדרה הרחבה
שלה, הכוללת את כל הרצף שבין מנהיגות לאומית לזאת המקומית. למנהיגות הקהילתית, המשפחתית ולגילוי מנהיגות מצד מתנדבים, מצד חברי קהילה ומצד כל מי שלוקח יוזמה. כל מי שפועל לשינוי המצב, ולהתמודדות טובה יותר אל מול המשבר והאיום שמנגד.
המאמר מתייחס למנהיגות הרחבה הזאת, מתוך ההבנה שגילויה חשובים לחוסן החברתי והקהילתי, ולשמירת הרצף התפקודי בשעת חירום.