אצל רוב האנשים נראה בתוך ימים אחדים מאז החזרה לשגרה היחלשות של המתח והחרדה שאפיינו את מצב החירום. אם במשך שבועיים מופיעות תגובות כגון קשיי הירדמות ושינה, קופצנות ודריכות לרעשים, קושי להישאר לבד, תלונות על מחושים גופניים ללא בסיס רפואי, קשיי ריכוז, או הסתגרות – שאינן מתמתנות עם הזמן ואף מחריפות, יש לפנות להתייעצות מקצועית.
אם במהלך החזרה לשגרה מופיעות תגובות קשות יותר, כאלה הפוגעות ביכולת לתפקד בלמידה כגון חוסר ריכוז והפרעות קשב, או התנהגויות הפוגעות בתפקוד החברתי כגון הסתגרות, חוסר סבלנות, רגזנות ועוד, מומלץ לפנות להתערבות מקצועית.
אם יש תגובות של מחשבות טורדניות, חוויה מחודשת של האירועים, סיוטי לילה; או הימנעויות חריפות כגון הימנעות מיציאה מהבית, נסיגה חברתית; או תגובות דיכאוניות כגון חוסר תיאבון, חוסר אנרגיה, התפרצויות זעם, נתק רגשי, חוסר חיות, פרצי בכי; או תגובות גופניות קשות כגון כאבים לא מוסברים, התעלפויות או שלשולים – יש לפנות לאבחון מקצועי.