- יש סיבות מגוונות לשינויים בהתנהגותם של ילדים ואין להסיק כי בהכרח מדובר במצב פוסט טראומטי. במקרה של ספק יש להתייעץ עם איש מקצוע מורשה מתחום בריאות הנפש.
- הילד מחיה בסיפור או במשחק פעמים רבות את האירועים שעבר.
- הילד שואל שוב ושוב אותן שאלות לגבי אירועים קשים שעבר.
- לילד סיוטי לילה או קשיים אחרים בשינה.
- הילד נראה מנותק וחולמני.
- תזכורות מהאירוע (אמירה, תמונה, זיכרון) מעוררות אצל הילד שינויים במצב הרוח או שינויים גופניים (רעד, נשימות מהירות, הזעה וכדומה).
- הילד נמנע ממקומות, ממשחקים, מאנשים ומכל דבר המזכיר לו את האירוע.
- הילד נוהג בצורה רגרסיבית (חוזר להתנהגויות ילדותיות יותר, לרמת התבטאות נמוכה יותר, לקושי לשלוט בצרכים וכדומה).
- הילד פחות פעיל חברתית מבעבר, או איבד עניין בפעילויות שהתעניין בהן בעבר.
- הילד חסר שקט מבחינה גופנית.
- הילד נוטה להתעצבן, להתרגז, להיכנס להתקפי זעם או לאלימות יותר מאשר בעבר.
- הילד מרבה לבכות ללא סיבה.
- לילד קשה יותר להתרכז מאשר בעבר.
- הילד דרוך וקופצני גם כשאין לכך סיבה נראית לעין, או כאשר יש רעש פתאומי.
- הילד נראה כסובל מכאבים (כאבי בטן, כאבי ראש וכדומה).
- הילד פיתח פחדים שלא חווה בעבר (מחושך, מללכת לבד לשירותים, פחד מזרים).
- חלים שינויים ביכולת של הילד להיפרד מהוריו.
//